"מתווכי הנדל"ן": מה חוסר ב – פרסונל ברנדינג עושה לעסק שלכם, ואיך הופכים לסמכות שהלקוחות מחפשים

אם אתם רוצים לראות דוגמה חיה ובועטת לשיווק דפוק, לחוסר אסטרטגיה מוחלט ולענף שלם של בעלי מקצוע שנראים ונשמעים בדיוק אותו דבר, אתם צריכים פשוט להסתכל על מתווכי הנדל"ן.
זה קייס סטאדי מושלם שיסביר לכם למה אתם חייבים פרסונל ברנדינג (מיתוג אישי) חזק כדי לשרוד בעולם העסקים של היום.

כשאנחנו מסתכלים על השיווק של רוב מתווכי הנדל"ן בישראל, אנחנו רואים שטנץ קבוע ומשעמם.
תמיד, אבל תמיד, זה ייראה אותו דבר
.
אנחנו תמיד נראה אותם עומדים בשלט חוצות\מכוון, או על איזה פלייר שנדחף לתיבת הדואר, עם פוזה של "תמונת פרופיל בלינקדאין"
.
הם תמיד יעמדו שם עם חליפה או ז'קט מרשים, ידיים משולבות, מבט רציני אבל עם חצי חיוך "מזמין", ולידם יהיה כתוב איזה מסר גנרי ולעוס כמו: "מוכר? קונה? דבר איתי"
.
פרסונל ברנדינג

מחלת ה"שכפול": כשכולם נראים אותו דבר, אף אחד לא בולט

כדי להבין כמה המצב הזה דפוק וכמה הוא פוגע בהם, בואו נעשה ניסוי קטן.
תיקחו עשרה שלטי חוצות של עשרה מתווכי נדל"ן שונים
.
עכשיו, קחו את התמונה של מתווך א' ותדביקו אותה על השלט של מתווך ב', ואת התמונה של מתווך ג' תעבירו לשלט של מתווך ד'
.
מה יקרה? שום דבר.
הלקוח שנוסע בכביש או מקבל את הפלייר לא ירגיש בשום הבדל. למה?
כי המסר יישאר אותו מסר, העיצוב ייראה אותו עיצוב, התמונה תרגיש אותה תמונה, וללקוח לא באמת יהיה אכפת אם קוראים לו יוסי, משה או דוד
.

וזו השאלה הכי חשובה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מה אכפת לי, בתור לקוח שרוצה לקנות או למכור בית, איך המתווך נראה?
מה זה עוזר לי בחיים שהמתווך הצטלם עם חליפה יקרה ושילב ידיים באיזה אולפן צילום?

אתם חושבים שלקוח עובר ברחוב, רואה את התמונה של המתווכת עם חצי החיוך על השלט ואומר לעצמו: "בוא'נה, למתווכת הזאת יש אחלה גבות, ספץ, היא בטוח מוכרת טיל!"? או שהוא רואה את המתווך השני ואומר: "וואלה, למתווך הזה יש שיער שופע וחליפה יפה, הוא בדוק תותח, אני רוצה שהוא ימכור לי את הדירה!"?
ברור שלא. זה לא קשור לכלום.
זה לא עוזר לאף אחד מהם למכור או להביא לקוחות.

מה באמת מוכר בעולם של מקצועות חופשיים?

אז אם התמונה עם החליפה לא מוכרת, מה כן?
מה שצריך לעניין בעלי עסקים במקצועות חופשיים (מתווכים, עורכי דין, רואי חשבון, יועצים) זה מה שיוצא להם מהפה, ומה יוצא ללקוח או למי שצריך תיווך מלעבוד איתם
.

הבעיה היא שזה לא נגמר רק בתמונה על השלט.
ה"שכפול" הזה מגיע גם למסרים. המסרים שלהם הם כל כך גנריים, שחוקים ובנאליים: "אמינות", "מקצועיות", "ליווי אישי", "ניסיון של שנים"
.
אבל בואו נעצור רגע.. מי אמר שאמינות זה בכלל יתרון שיווקי?
ממתי להיות "אמין" זו תכונה מבדלת?
זה הבייסיק של הבייסיק!

אם אני עכשיו רוצה למכור את הבית שלי טיק טק, במינימום כאב ראש ובמקסימום כסף, אני לא בטוח מחפש את האדם הכי "אמין" ונחמד בעולם שיחזיק לי את היד.
יכול מאוד להיות שאני מחפש מישהו שאני בכלל לא מאמין לו!
מישהו שהוא "נוכל" וחלקלק, שמדבר כמו איש מכירות אגרסיבי. ולמה?
כי אולי דווקא בגלל שהוא נוכל, ולמרות שהוא שקרן, הוא יודע למכור מעולה, והוא ימכור את הבית שלי טיקטק ובמחיר פצצה
.
במקרה כזה, אני מחפש מוכר תותח, אני לא מחפש לחתן את הבת שלי עם המתווך הזה
.

פרסונל ברנדינג: הכוח להפוך מסתם שם למותג מוביל

כאן בדיוק אנחנו מגיעים לנקודה המרכזית.
מה אנחנו צריכים להבין מהסיפור הזה?
זה לא משנה אם אנחנו מתווכי נדל"ן או כל בעל עסק עצמאי אחר, אם אנחנו ניראה בדיוק כמו כל המתחרים שלנו, אם נדבר בדיוק כמו כל המתחרים שלנו, ואם נשתמש באותם מסרים מעייפים ושחוקים שלא תורמים במילימטר לשאלה "למה שווה לי לעבוד איתך?", אף לקוח לא יבחר בנו
.
פשוט כי הלקוח לא יבין מה היתרון שלנו על פני המתחרה.
אנחנו נהפוך לשקופים.

מצד שני, אם אנחנו, בשוק שבו כולם נראים ומתנהגים אותו דבר, נהיה אלה שמדברים אחרת, נראים אחרת, נשמעים אחרת ומבטיחים את ההבטחות הנכונות שנוגעות בדיוק בכאב של הלקוח, אנחנו נבלוט מעל כולם בקלות ובמהירות.

וזאת אחת הסיבות המרכזיות והחשובות ביותר שבגללן אנשים חייבים פרסונל ברנדינג.
המיתוג האישי שלכם הוא לא עוד תמונה יפה, הוא אסטרטגיה שלמה של נראות, של טון דיבור, של בידול ושל הצעת ערך.

כל מקצוע חופשי, ולא חשוב אם מדובר בעורכי דין, יועצים פיננסיים, אדריכלים או מתווכים, חייב לבנות לעצמו פרסונל ברנדינג.
כשאתם בונים מותג אישי חזק ומדויק, אתם מרימים את עצמכם קילומטרים מעל כל המתחרים השקופים שלכם שממשיכים לעמוד עם חליפות ולחייך לשלטים ריקים ממשמעות
.
בקיצור, תפסיקו לעשות פוזות למצלמה.
תבנו מותג
.