יאמר לזכותו של ביבי, שהוא ביי פאר הפוליטיקאי שמבין יותר מכל השאר את החשיבות של בניית בראנד ויודע לשווק אותו.
כאן הוא לגמרי ליגה אחרת ומשאיר אבק לכולם, ולא רק בביצה הישראלית.
הוא היה הראשון לזהות, שגם פוליטיקאי הוא מותג שצריך לבנות, לתחזק ולפתח.
בתור התחלה, הוא נכנס לליכוד, עם הבנה ברורה שזאת מפלגה שהחיבור הרגשי בינה לבין ליבת הבוחרים שלה (מה שאוהבים להגדיר כ: הבייס) הוא חזק מאוד. כשיש לו את הדבר הזה ביד, כלומר קהל מוגדר, הרבה יותר קל לבנות את הבראנד. אמנם זה נשמע די פשוט, אבל ביבי לקח את זה לרמת אומנות.
תאהבו אותו או לא, הוא גאון שיווקי. אז לא ניכנס להכל, אלא רק לדברים הגדולים והמהותיים בתוך המותג ביבי, כדי לראות את הגאונות הזאת.
נתחיל במהות המותג (Brand Essence), שהוא הדבר המרכזי. ומהות המותג שלו היא לא פחות מ: אין עוד מלבדו.
אם זה נשמע לכם מוגזם, תכף הפאזל יתחיל להתחבר.
וכן, זה לגמרי יכול להישמע מטורף מדי אפילו בשביל ביבי, כי אין עוד מלבדו זה רק אלוהים, אבל אם נעשה התאמות קלות לפוליטיקה שלנו, נקבל: רק ביבי.
ולמה רק ביבי?
נמשיך לליבת המותג, שאלו האלמנטים שמסבירים את הלמה של מהות המותג כדי להתחיל לענות.
בישראל יש כמה נושאים שהם ללא ספק החשובים ביותר בכמעט כל מערכת בחירות ובציפיות שלנו מהפוליטיקאים, ובראשן, בטחון וכלכלה.
נחשו מי בנה תדמית של מר ביטחון ומר כלכלה?
תסכימו או לא, אם עכשיו אגיד לכם מר ביטחון, השם ביבי יקפוץ לכם לראש, גם אם אתם בטוחים שהוא הדבר הכי גרוע שיש לביטחון וזה יקרה גם אם אגיד לכם מר כלכלה, גם אם אתם בטוחים שהוא אסון כלכלי.
הוא פשוט יצר חיבור בלתי ניתן להפרדה בין המונחים האלה לבינו. זה בדיוק הכוח של המותג ביבי, הקישור האוטומטי בראש של הבוחר.
אבל ביבי הוא אדם יסודי בכל מה שקשור לשיווק ובניית הבראנד שלו. הוא ממש לא עוצר כאן. הוא הבין מהרגע הראשון שהוא חייב הייטרים.
הייטרים עוזרים לחזק את החיבור בינו לבין הקהל שלו, ע"י זה שהם מרגישים שכשתוקפים אותו, תוקפים אותם.
אתה ביבי, או לא ביבי.
אתה מסי או רונאלדו.
אתה אייפון או גלקסי.
אתה ירדנה ארזי או עופרה חזה.
אין גם וגם!
ברוך השם, הוא בנה לעצמו יופי יופי הייטרים וניצל אותם טוב טוב כדי לייצר את אחד האלמנטים החשובים במותג שלו: הנרדפות.
הוא תמיד דאג לשדר שהוא הנרדף על ידי האויבים.
מי אלה האויבים?
השמאל, התקשורת, הדיפ סטייט, בית המשפט וכו'.
הוא תמיד האנדרדוג הנרדף. זה שרוצים להרוס לו ושהממסד לא מוכן שהוא יצליח.
לא ניכנס לאסטרטגיה התקשורתית שלו (מי אמר הקבלה לתחושת האנדרדוג הנרדף של המזרחיים), אבל כאן הוא בנה באומנות חיבור בין רדיפה אישית נגדו, לבין רדיפה אישית כלפי הקהל שלו.
כשמדברים נגדו, מדברים נגדם והאויב שלו, זה בעצם האויב שלהם. חיבור פסיכי.
נגמר כאן? מה פתאום!
זוכרים את מה שהוא אמר לרב כדורי? "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים".
זה ממש לא איזה משהו מקרי, אלא פרק מרכזי בבניית המותג ביבי. אחד החלקים הראשונים בבניית התדמית של השמאל שלביבי יש בה חלק לא מבוטל.
מעבר לכלכלה ולביטחון, הזהות היהודית של ישראל היא נושא עמוק, שיש בו המון מטען, פחדים, פתרונות שונים ומחלוקות.
וביבי בנה את עצמו כמגן העם היהודי. זה שדואג שישראל תישאר יהודית, שזה מוטיב חזק מאוד בקרב בוחרי הימין, בזמן שהאלה מהצד השני, השמאל האלה, שכחו מה זה להיות יהודים.
ואם הם שכחו מה זה להיות יהודים, גם לא אכפת להם שישראל לא תישאר יהודית. הוא כאן כדי לשמור עליה כזאת.
ואם כבר מדברים על יהודים… מה משותף ליהודים, למזרחים ולביבי? שהם נרדפים.
פתאום הגבולות בין יהדות, עדות המזרח וביבי מתחילים להיות מטושטשים.
אתם מבינים מה קורה פה? את הגאונות? את הראייה אלפיים צעדים קדימה?
הוא בנה סטנדרט חדש של ימין.
הוא בנה לימין זהות חדשה, עם הרבה התמדה, סבלנות וזמן.
ימני זה כבר לא אידיאולוגיה על XYZ, אלא סוג של אישיות: יהודי, פטריוט (מי אמר הפטריוטים?), שונא שמאלנים, בוחר ביבי.
או בקיצור, ביביסט.
על הדרך, הוא תמיד דאג לפזר מסרים (כמובן שלא דרכו), שהוא שליח של אלוהים, סוג של משיח, שאלוהים בחר אותו ודאג שכל הדבר הזה שנקרא ביבי, יהיה סוג של שליח השם.
הוא אפילו אמר את הדבר הבא: "לא ינום ולא יישן שומר ישראל", שזאת אשכרה הקבלה בינו לבין אלוהים!
אז פתאום ה"אין עוד מלבדו", שהוא מהות המותג, נראה הגיוני ומובן. בשמיים יש את אלוהים, כאן יש את ביבי.
כמו שאין עוד מלבדו, יש רק ביבי. ואי אפשר להחליף אותו.
לא תעשה לך ראשי ממשלה אחרים.
בשורה התחתונה, ביבי בנה מותג שקושר בינו לבין אלוהים.
והוא מבחינתו, אלוהי הפוליטיקה בישראל.