סוד התמחור הפסיכולוגי: ככה מותגים מתמחרים ולמה הלקוחות משלמים בשמחה

בואו נשאל שאלה שעל הנייר היא מאוד פשוטה: כמה שווים שבעים שקלים?
אם תשאלו עכשיו כל בן אדם ברחוב "כמה שווים שבעים שקלים?", הוא יסתכל עליכם במבט קצת מוזר, כנראה יחשוב שאתם מנסים לעקוץ אותו באיזו דרך, ויענה לכם: "שבעים שקלים שווים שבעים שקלים"
. מבחינה מתמטית הוא צודק, 70 תמיד יהיה שווה 70.
אבל המציאות בשטח, ובמיוחד בתוך המוח של הלקוח שלנו, אומרת שזה ממש לא נכון
.
הנה הקטע: המוח האנושי הוא דפוק, והוא לא מקבל החלטות על בסיס היגיון
.
בואו נצלול פנימה ונראה איך ככה מותגים מתמחרים על בסיס ההבנה הזאת.
ככה מותגים מתמחרים

ניסוי האוזניות: כש70 שקלים נראים כמו מציאה

כדי להבין על מה אני מדבר, בואו נדמיין את הסיטואציה הבאה.
נגיד שאתם רוצים עכשיו לקנות אוזניות חדשות.
אתם נכנסים לחנות ורואים אוזניות של מותג מוכר, שיש עליהן מבצע מטורף
.
האוזניות האלה עולות בדרך כלל 300 שקלים, ועכשיו הן נמכרות ב-200 שקלים בלבד
.

אתם מתלהבים, לוקחים את האוזניות, עומדים בקופה ובדיוק באים לשלם עליהן את ה-200 שקלים.
פתאום, שנייה לפני שהתור שלכם לשלם מגיע, חבר שלכם מתקשר אליכם ואתם אומרים לו שאתם בדיוק באים לקנות את האוזניות האלה ב-200
.
הוא עוצר אתכם ואומר: "לא, לא, לא! אל תקנה! תעזוב את זה.
אני ראיתי את אותן האוזניות בדיוק בחנות שנמצאת בצד השני של העיר. אם תיסע כולו רבע שעה, תוכל לקנות אותן במבצע הרבה יותר טוב. 130 שקלים!"
.

רוב הסיכויים, וזה טבעי לחלוטין, שאתם תגידו לקופאי סליחה, תחזירו את הקופסה למדף, ותיקחו עכשיו רכב לעשרים דקות נסיעה כדי לחסוך את אותם שבעים שקלים. חסכתם 70 שקלים על קנייה של 200, זה פער פסיכי של מעל 30 אחוז. שווה את הנסיעה.

ניסוי האייפון: כש70 שקלים לא שווים נסיעה

עכשיו, בואו ניקח בדיוק את אותו המצב, אבל עם מוצר קצת שונה. הפעם אתם באים לחנות כדי לקנות את האייפון המתקפל, שעולה בסביבות ה-8,000 שקלים.
יש עליו עכשיו מבצע, ואתם באים לשלם עליו 7,700 שקלים
.

שוב, שנייה לפני הקופה, החבר מתקשר ואומר לכם: "אל תקנה! תעזוב! בצד השני של העיר מוכרים עכשיו את האייפון הזה, בדיוק באותו דגם, ב-7,630 שקלים".
אתם עושים חשבון מהיר בראש: שוב מדובר על חיסכון של בדיוק שבעים שקלים
.

אבל מה תעשו עכשיו?
רובנו נגיד לחבר: "עזוב אותי באמא שלך, לעבור עכשיו את כל העיר בפקקים בשביל לחסוך שבעים שקל על טלפון של כמעט 8,000 שקל? אני לא פראייר של הזמן שלי"
.
אתם פשוט תשלמו את ה"אקסטרה" 70 על ה-7,700 שקלים ותחזרו הביתה מרוצים
.

הפסיכולוגיה של התמחור: ככה מותגים מתמחרים באמת

רגע, מה קרה פה עכשיו? בסיטואציה הראשונה, 70 שקלים היו שווים לכם נסיעה של 20 דקות ובזבוז זמן.
בסיטואציה השנייה, אותם 70 שקלים בדיוק, אותו שטר של 50 פלוס שטר של 20, פתאום לא היו שווים את המאמץ
.

הסכום הוא בדיוק אותו הסכום. שבעים שקלים.
אז איך זה שהמוח שלנו תופס אותם פעם אחת כסכום ששווה להתאמץ בשבילו, ופעם שנייה כמשהו זניח לחלוטין שאפשר לזרוק בלי לחשוב פעמיים?
ככה מותגים מתמחרים.
הם יודעים שכל התפיסה שלנו לגבי כסף ולגבי ערך של מוצר היא לחלוטין יחסית, והיא אף פעם, אבל אף פעם, לא אובייקטיבית
.

אנחנו בתור בעלי עסקים צריכים להבין את הנקודה הקריטית הזאת. כשאנחנו ניגשים לתמחר את המוצר או השירות שלנו, אנחנו חייבים להבין שהמחיר שהלקוח צריך לשלם הוא אף פעם לא נתון יבש או עובדה קשיחה.
ככה מותגים מתמחרים: הם לא שואלים רק כמה זה עולה, אלא ביחס למה.
הם מבינים שהכל הוא שאלה של איך אנחנו מציגים את המחיר ללקוח, איך אנחנו מעבירים לו אותו, ומה נקודת הייחוס שלו
.

זה אומר שאם אנחנו באים ללקוח ומציעים לו שירות, והוא מסתכל עלינו ואומר "וואו, זה ממש יקר לי", הבעיה היא הרבה פעמים לא במחיר שביקשנו.
הבעיה היא שהמוח שלו עושה השוואה בין המחיר שלנו למשהו אחר
.
אם הוא משווה את שעת הייעוץ שלנו למחיר של חצי שעת ייעוץ אצל המתחרה הזול שלנו, הוא ירגיש שאנחנו יקרים
.
אבל אם היינו עובדים נכון, ומראים לו שהמחיר שאנחנו גובים חוסך לו הוצאה קריטית אחרת או מייצר לו ערך הרבה יותר גבוה באותו התחום, פתאום היינו נראים לו כמו מציאה שחייבים לחטוף.

בשורה התחתונה, כסף הוא רק תפיסה יחסית.
אם תלמדו איך ככה מותגים מתמחרים, תדעו איך לשלוט בנרטיב, תבינו איך הראש של הלקוח עובד ואיך הוא באמת רואה את המחיר, ואתם תוכלו לגבות מחירים הרבה יותר גבוהים, או לפחות לצאת מקרבות המחיר המשוגעים, בזמן שהלקוח עדיין ירגיש שהוא עשה עליכם את עסקת חייו
.