יש מחלה קשה מאוד שמסתובבת בחוץ, והיא פוגעת בהמון בעלי עסקים.
היא לא עושה חום או שיעול, אבל היא מרוקנת להם את הכיסים, מתישה אותם נפשית, ובסוף גורמת להם להתייאש מכל מה שקשור לשיווק.
אני קורא לה "טקטקת שווקת", או בשמה המקצועי יותר: מחלת השיווק הטקטי.
זאת מחלה קשה, והגיע הזמן שנדבר עליה פתוח, כי רוב הסיכויים שגם העסק שלכם נדבק בה מתישהו בדרך.
אז איך נראים התסמינים של מחלת השיווק הטקטי?
זה פשוט מאוד.
בעל העסק שנדבק במחלה הזאת עסוק כל היום, בדבר אחד בלבד: טקטיקה.
הוא קם בבוקר, שותה קפה, וחושב טקטיקה.
הוא הולך לישון, וחושב טקטיקה. מבחינתו, עולם השיווק מתחיל ונגמר ב"איך מביאים לידים עכשיו, ברגע זה".
הוא מתקשר לאיזה סוכנות דיגיטל, או לפרילנסר שסוגר לו פינה, ואומר משפטים כמו: "תקשיב, אני חייב קמפיין חדש. אני חייב לידים. תביא לי לידים כאן ועכשיו, המכירות חלשות החודש, תרים איזה קמפיין ותביא לי עבודה".
זאת החשיבה.
אין תכנון לטווח ארוך, אין חזון, אין הבנה של הקהל.
יש רק רצון לסתום חור תזרימי באותו רגע בלי לראות בעיניים.
ואז מה קורה?
הסוכנות או הפרילנסר אומרים "אין בעיה, אתה משלם, אנחנו מבצעים". הם מרימים קמפיין חדש מאפס. מעצבים איזה קריאייטיב מגניב, כותבים שורת מחץ, ומעלים את המודעות לאוויר.
ואז מגיע השלב הכואב באמת של מחלת השיווק הטקטי.
עובר חודש, עוברים חודשיים.
בעל העסק מסתכל על הנתונים ומתחיל להתמרמר. הקמפיין אולי מכניס לו לידים, אבל אלה לידים לא אפויים.
אלה לידים שמשגעים אותו בטלפון, ששואלים שאלות קיטבג, שמבקשים הנחות, שלא חוזרים אליו, או שבכלל לא עונים כשהוא מתקשר.
ואז מתחילה שיחת הטלפון הקלאסית: "תקשיב", אומר בעל העסק למשווק שלו, "הלידים שאתה מביא לי קרים.
הם לא רלוונטיים. זה לא עובד לי, אני מפסיד פה כסף".
בגלל שהוא לא מרוצה, ובטוח שהבעיה היא בספק השירות שלו, הוא עושה את מה שכל חולה במחלת השיווק הטקטי עושה…
מחליף סוכנות שיווק.
או שהוא עובר לפרילנסר אחר, אולי מבקש איזו הנחה על הדרך, ומתחיל את כל הסיפור מחדש.
משרד הפרסום החדש אומר לו "עזוב, הקודמים לא הבינו כלום. אנחנו נעשה לך קמפיין אש".
והם משנים הכל: משנים את המסרים, מחליפים את הקריאייטיב, זורקים את כל מה שהיה לפח ומתחילים מאפס.
אבל אחרי חודשיים?
אותו סיפור בדיוק חוזר על עצמו. עוד פעם לידים קרים, עוד פעם אכזבה, עוד פעם נטישה, וחוזר חלילה.
בעל העסק מוצא את עצמו רודף אחרי הזנב של עצמו כמו כלב שמסתובב סביב הזנב של עצמו.
הוא מוציא כסף, משקיע זמן, משנה טקטיקות, ועדיין נשאר מתוסכל ומאוכזב, בטוח ש"שיווק בדיגיטל זה הכל בלוף וזה פשוט לא עובד".
למה המעגל המתסכל הזה קורה? התשובה היא אחת, והיא חדה וגם לא כיף לשמוע אותה: כי אין לכם אסטרטגיה.
כשאתם עובדים רק עם טקטיקות, קמפיין פה, מודעה שם, סרטון ויראלי שאולי יתפוס ולא נותנים לאף טקטיקה את הזמן או את הגב של אסטרטגיה אמיתית, אתם פשוט יורים על עיוור.
אין לכם סדר בעסק.
בדיוק כמו שאתם לא יכולים לפתוח עסק אמיתי, עם עובדים והוצאות, בלי שתהיה לכם תוכנית עסקית מסודרת (אלא אם אתם חזק בקטע של הימורים, ריגושים וסיכונים), ככה בדיוק אתם לא יכולים לעשות שיווק בלי שיש לכם תוכנית שיווקית.
ותוכנית שיווקית, בעברית פשוטה, נקראת אסטרטגיה.
אסטרטגיה היא זו שבונה את המסרים שלכם.
היא זאת שמגדירה מי הקהל המדויק שאתם רוצים למשוך (ומי הקהל שאתם לא רוצים).
היא מה שבונה את המותג שלכם לאורך זמן, כדי שכשהטקטיקה של הקמפיין תפגוש את הלקוח, הוא כבר יהיה בשל, חם, וידע בדיוק למה הוא פונה אליכם ולא למתחרה שלכם.
אז מה עושים?
אם אתם מזהים את עצמכם בתוך התיאור הזה, ואם אתם רוצים את התרופה היחידה שקיימת היום למחלת השיווק הטקטי, הפתרון הוא לעשות סטופ.
תפסיקו לרדוף אחרי הזנב שלכם. תפסיקו להתעסק רק בטקטיקות זולות של "תביא לי לידים למחר בבוקר".
במקום זה, תעצרו, תשקיעו את הזמן ואת המשאבים, ותבנו אסטרטגיה חזקה.
אסטרטגיה שתעשה לכם סדר בראש, סדר בעסק, וסדר במסרים.
ברגע שיהיה לכם סדר, וברגע שהשיווק שלכם יגיע מתוך חשיבה אסטרטגית עמוקה ולא מתוך היסטריה של סוף חודש, אתם תראו איך הקסם קורה.
פתאום השיווק יהיה אפקטיבי. פתאום הלידים שייכנסו לא יהיו לידים קרים שמשגעים אתכם, אלא לידים חמים, מדויקים, ורלוונטיים, כאלה שמבינים מי אתם ומוכנים לשלם על הערך שאתם נותנים.
בשורה התחתונה, כמו בכל דבר בחיים: יש סדר.
קודם בונים אסטרטגיית מותג, ורק אחר כך רצים לטקטיקות. אם תעשו את זה הפוך, אתם רק תמשיכו להפסיד.