יש לי חידה קטנה בשבילכם.
בואו נראה אם תצליחו לפתור אותה. האמת היא שזו חידה די קלה, וקשה לי מאוד להאמין שיהיה פה מישהו אחד שלא יפתור אותה בשניה.
מוכנים? הנה החידה:
יש בחור בשם נהוראי.
הוא בן 23.
הוא לא התגייס לצבא, וגם לא גייסו אותו.
הוא בדרך כלל לובש רק בגדים שחורים.
אה, וכן, הסט הזה שנקרא "נהוראי" מגיעבבילט אין גם עם כיפה על הראש וגם עם ציצית.
עכשיו, לשאלה.
מבין האפשרויות הבאות, במה נהוראי עוסק בחיים?
א. הוא מנהל משמרת בחנות של ללין בקניון הגדול בפתח תקווה.
ב. הוא מלווה בריבית גבוהה (מאוד) לאנשים שהבנק זרק אותם מכל המדרגות ואמר להם "לא", ועל הדרך, בשביל הכיף, הוא גם מתחזק איזה בנק הימורים קטן מהצד.
ג. הוא סטודנט מצטיין בשנה שלישית למדעי המחשב וסייבר.
ד. הוא מורה לאנגלית בתיכון בעתלית.
טוב, תכל'ס זה היה קל, נכון?
אני בטוח שכמעט כל אחד מאיתנו קרא את האפשרויות, פירק את הנתונים, ובחר בלי להתבלבל באפשרות ב'.
נהוראי שלנו חייב להיות קשור איכשהו לשוק האפור, להלוואות, ולבנקים של הימורים.
אז זהו…
שממש לא.
אבל רגע לפני שאני מגלה לכם את התשובה הנכונה לחידה, בואו נבין לעומק מה קרה פה.
ועל הדרך, נהוראי שלנו ייתן לנו עכשיו אחלה של שיעור בפסיכולוגיה שיווקית ובמיתוג.
תראו איזה קטע פסיכי.
הדבר הזה שנקרא "נהוראי", המילה הזאת, השם הזה, הפך למותג של ממש אצלנו בראש.
אנחנו רק זורקים לחלל האוויר את השם "נהוראי", ויסלחו לי כל הילדים וכל האנשים הטובים שקוראים להם נהוראי, זה ממש לא נגדכם, זה נגדנו.
זה נגד הדרך שבה המוח שלנו מתוכנת, ונגד הטמטום והקיבעון שיש לנו בראש.
אנחנו רק שומעים את השם הזה, וישר, כמו קפיץ, קופצת לנו לראש תמונה.
ומה התמונה הזאת?
התמונה של איזה ערס צעיר, שלובש שחור, עם כיפה, עם ציצית שמתנפנפת ברוח, שיש לו קורקינט חשמלי ואולי אפילו איזה טימקס (T-MAX) שחור ומאיים.
בחור שמתעסק בכל מיני דברים פליליים, שנודר ודוקר.
וזה עובד גם בצורה ההפוכה בצורה מושלמת!
אם נראה עכשיו ברחוב מישהו שעונה בדיוק לתיאור הפיזי וההתנהגותי הזה, המוח שלנו יגיד לנו מיד: "אנחנו נקרא לו נהוראי".
עכשיו בואו… הרי ברור לנו לגמרי שאין שום קשר הגיוני, עובדתי או רציונלי בין השם התמים הזה "נהוראי" לבין הדמות המאיימת והפלילית הזאת שהמוח שלנו יצר באלפית שנייה.
נכון? אבל כאן אנחנו מוצאים את היופי הגדול.
זה הרבה יותר חזק מאיתנו.
אין לנו שום שליטה על זה.
החיבור הזה נצרב לנו עמוק בתוך המוח.
אנחנו שבויים בתוך התבנית הזאת.
וככה בדיוק, אבל בדיוק, בנויים מותגים!
מותגי על עובדים בדיוק על המנגנון הפסיכולוגי הזה. הם צורבים לנו במוח, עמוק בתת מודע, בתפיסה ובזיכרון, בדיוק את מה שהם רוצים שאנחנו נחשוב עליהם.
ואחרי שהם מצליחים לייצר את החיבור הזה, כל מה שצריך לקרות זה שנראה את הלוגו שלהם, את הצבעים שמזוהים איתם, או אפילו רק נשמע את השם שלהם, כדי שיקפצו לנו לראש כל הדברים שהם שתלו לנו שם.
מי הם, מה הם עושים, מה הם מוכרים, מה האיכות שלהם, וכמה סטטוס נקבל אם נקנה מהם. הכל.
כשאנחנו רואים את הלוגו של התפוח הנגוס של אפל, אנחנו יודעים עליהם הכל. אנחנו חושבים על עיצוב נקי, על פרימיום, על חדשנות ועל מחיר גבוה.
גם כשאנחנו רואים את הלוגו האדום לבן של קוקה קולה, אנחנו יודעים עליהם הכל.
אנחנו חושבים על משפחתיות, על רעננות, על קיץ ועל טעם החיים. ככה זה עובד בדיוק עם כל מותג גדול שאתם מכירים.
המשמעות האסטרטגית של זה היא ברורה. כל מותג בעולם, גם אם הוא ענק בינלאומי וגם אם הוא עסק מקומי בחולון, מייצר אצל הלקוח מגירת מותג בתוך הראש.
בתוך המגירה הזאת יש את כל התפיסות, הרגשות, האמונות והסטיגמות שיש ללקוח כלפי העסק שלכם.
והמטרה שלנו, בתור בעלי עסקים חכמים שרוצים להרוויח יותר ולהפסיק לרדוף אחרי לקוחות, היא להנדס ולייצר בדיוק את מה שיכנס לתוך אותה מגירת מותג אצל הלקוחות הפוטנציאליים שלנו.
אנחנו רוצים לשלוט בנרטיב, במקום לתת לסטיגמות ולדעות קדומות להגדיר אותנו.
אנחנו צריכים להחליט מראש איזה סיפור, איזה ערך ואיזה רגש יקפצו ללקוח לראש כשהוא ישמע את השם שלנו.
אה, וכמעט שכחתי!
בואו נחזור רגע לפתרון של החידה. התשובה הנכונה היא ג'.
נהוראי שלנו הוא סטודנט מצטיין בשנה שלישית למדעי המחשב וסייבר.
הוא בחור חרדי שגר בארצות הברית, ובגלל זה הוא גם לא התגייס לצבא הישראלי, יש לו כיפה, ציצית, והוא לובש חליפה שחורה.